עדשות מגע בירושלים

בדיקת ראייה למשקפיים מודדת את המספר שהעין צריכה. התאמת עדשות מגע כוללת את הבדיקה הזו, ומוסיפה לה את כל מה שקשור לעדשה שיושבת על העין: מדידת העקמומיות והקוטר של הקרנית, בדיקת שכבת הדמעות והעפעפיים, בחירת חומר ותדירות החלפה, ועדשת ניסיון שבודקים איך היא יושבת וזזה.

בעדשות מיוחדות, כמו עדשות קשות, סקלרליות, אורתו-קיי ועדשות לקרטוקונוס, ההתאמה כוללת גם מיפוי טופוגרפי של הקרנית ובדרך כלל יותר מפגישה אחת.

לכן התאמת עדשות מגע היא שירות נפרד מבדיקת ראייה למשקפיים, ובסופה מקבלים מרשם לעדשות מגע שכולל את כל הפרמטרים, ולא רק מספר.

אין גיל מינימלי אחד. השאלה החשובה היא בשלות: האם הילד או הנער יכול להקפיד על ידיים נקיות, להכניס ולהוציא את העדשה לבד, ולשמור על הכללים גם בלי השגחה. אצל רבים זה קורה בסביבת גיל בית הספר היסודי המאוחר או חטיבת הביניים.

לילדים ולבני נוער עדשות רכות יומיות הן בדרך כלל הבחירה הפשוטה ביותר, כי אין תמיסות לזכור. עדשות לילה אורתו-קיי מתאימות גם לילדים צעירים יותר, כי ההורים מכניסים ומוציאים אותן בבית.

בכל גיל ההחלטה מתקבלת אחרי בדיקה ושיחה עם ההורים, והביקורות הראשונות צמודות יותר. כך מוודאים שעדשות המגע נשארות בטוחות גם אחרי ההתלהבות של השבוע הראשון.

כן. בצילינדר נמוך עד בינוני יש עדשות רכות טוריות, שבנויות עם מנגנון ייצוב שמחזיק אותן בזווית הנכונה על העין. בהתאמה בודקים שהעדשה נוחתת בציר הנכון וחוזרת אליו אחרי מצמוץ.

בצילינדר גבוה, או כשהצילינדר לא סדיר כמו בקרטוקונוס, עדשות קשות נושמות נותנות לרוב ראייה חדה יותר. הן מתקנות את הצילינדר דרך שכבת הדמעות שמתחת לעדשה, בלי תלות בסיבוב.

אם הרכבתם בעבר עדשות לצילינדר והראייה "קפצה" עם כל מצמוץ, זה בדרך כלל סימן להתאמה שלא הצליחה ולא לכך שעדשות מגע לא מתאימות לכם. שווה לבדוק שוב.

לעיתים קרובות כן, בבחירה נכונה. עין יבשה היא אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים מפסיקים להרכיב עדשות, אבל לא פעם הבעיה היא החומר או תדירות ההחלפה ולא העין עצמה. עדשות יומיות וחומרים שנועדו לשמור על לחות עוזרים לרבים.

לצד הבחירה בעדשה מטפלים גם בגורם: דלקת בשולי העפעפיים, מיצמוץ חלקי מול מסך, מיזוג אוויר, או תרופות שמייבשות. לפעמים שינוי קטן בשגרה מאריך את זמן ההרכבה הנוח בשעות.

כשהיובש קשה, למשל בתסמונת שייגרן או אחרי ניתוח, עדשות סקלרליות הן לעיתים הפתרון. הן מחזיקות מאגר נוזל מעל הקרנית לאורך כל היום.

בעדשות רכות רגילות, כשהכול עובד, מקובל להגיע לביקורת אחת לתקופה, ובוודאי כשמשהו משתנה: הראייה, הנוחות או מראה העין. הביקורת בודקת את המספר, אבל בעיקר את בריאות הקרנית מתחת לעדשה.

בעדשות מיוחדות הביקורות צפופות יותר. בקרטוקונוס ובעדשות סקלרליות יש מעקב טופוגרפי קבוע. בעדשות לילה אורתו-קיי יש ביקורות אחרי הלילה הראשון, אחרי שבוע ואחרי חודש, ואחר כך מעקב קבוע, ואצל ילדים גם מעקב אחרי קוצר הראייה.

בכל מקרה, אם העין אדומה, כואבת או רגישה לאור, לא מחכים לביקורת. מוציאים את עדשות המגע ופונים לבדיקה באותו יום.

עדיף שלא. מים מהברז, מהבריכה ומהים אינם סטריליים, והם עלולים להכיל מיקרואורגניזמים שנתפסים מתחת לעדשה וגורמים לזיהומים קשים בקרנית. זו אחת הסיבות השכיחות לזיהומים חמורים אצל מרכיבי עדשות.

אם חייבים לשחות עם עדשות, משתמשים במשקפת שחייה אטומה, ועדיף בעדשות יומיות שזורקים מיד אחרי השחייה. להתקלח עם עדשות לא מומלץ בכלל.

למי ששוחה או עוסק בספורט מים באופן קבוע, עדשות לילה אורתו-קיי הן אפשרות מעניינת: מוציאים אותן בבוקר, ובמהלך היום אין עדשה על העין.